ארכיון קטגוריות: כללי

תשאלו למה EVIA? ואני אגיד לכם: בגלל הנוף, בגלל החופים המפורצים והצלולים, בגלל השקט, בגלל הטברנות, בגלל שאין שם המון תיירים ואלו שיש – רובם יוונים ואם עדיין לא השתכנעתם אז הכי הכי בגלל אבגליה, בעלת מלון הבוטיק ששהינו בו בעיירה Rovies שפשוט אין עליה! אבגליה היא מארחת נהדרת שכולה אור ונדיבות. במלון הבוטיק שהיאהמשך לקרוא "תנו לשמש לשקוע כמו אז ביוון…"

שחייה למדתי בגיל 5 בבריכה של מלון נאות מדבר בבאר שבע. היינו שלושה ילדים בקבוצה של המציל, בשני השיעורים הראשונים הוא הראה לנו איך עושים את התנועות של שחיית חזה בידיים וברגליים – לא נכנס יותר מדי לפרטים. בשיעור השלישי הוא זרק אותי למים ומאז שחייה זה הספורט המועדף עלי/
אז איך הרמתי לעצמי בקורונה?…

קמעה קמעה חודרת לתודעתי ההכרה שהעולם השתנה. פה ושם זה מלווה בדכדכת קלה, אני קמה בבוקר ושואלת את עצמי: דכדכת זו שאני חשה – על שום מה?… ומיד נזכרת: הקורונוש! עושה רושם שהיא לא הולכת לשום מקום, לא בזמן הקרוב. היא כנראה גם לא תיעלם מעצמה, כמו שטען לאחרונה הרופא האיטלקי (מתה על איטלקים! עלהמשך לקרוא "הרהורי קורונה 2"

את הצעקה הגדולה שצעקה אמי בלילה שבו חזר אחי הגדול הביתה מהמלחמה, כשלושה שבועות אחרי שהחלה, לא אשכח לעולם! הייתי בכתה ג', בדיוק עברנו דירה מבאר שבע לרמת אפעל ולא באמת הבנתי את גודל הסכנה האורבת לאחי ולחבריו על גדול תעלת סואץ וגם לא את המתח הנורא בו היו נתונים הוריי, כמו רבים רבים בארץהמשך לקרוא "וקול דממה דקה ישמע… הרהורים לערב יום הכיפורים"

אני גנבת. גנבת של זמן. בכל פעם שאני יכולה אני גונבת כמה דקות או שעות או ימים. תלוי. לפעמים  עשר דקות עם הקפה מול הים בדרך למשרד. לפעמים שחיית בוקר ומקלחת. ואם מתמזל מזלי אני מתנפלת על איזה סופשבוע ארוך ויורדת לסיני או טסה עם חברים ליוון או לקפריסין. עכשיו הכול כלכך זמין וזול וקרוב,המשך לקרוא "אם אני רואה זמן בסביבה אני שואלת מה בנוגע…"

  יותר ויותר אני מוצאת את עצמי נזכרת בערגה בכל אותם רגעים שהיו לנו פעם: בנסיעה, בתור לרופא, בהליכה לאורך השדרה. טלפון לא צלצל, ווטסאפ לא צייץ, וסמס לא שרק. הציפורים דווקא כן. והמחשבות עפו לכל עבר, ללא הפרעה, ללא הסחות דעת, כמו בשבת בבוקר… מתגעגעת לזמן "המת" שהיה לנו כשחזרנו הביתה מיום מפרך שלהמשך לקרוא "מותו של הזמן המת – הרהורים לקראת השנה החדשה"