עוד מעט שבת באי מיקונוס, דצמבר – לא העונה הפופולארית כאן. בקיץ, כך מספרים, האי המקסים הזה הופך מוקד של מסיבות חוף וחיי לילה תוססים. עכשיו זו שנת החורף. המקומיים יוצאים מבתיהם ומתכנסים בבית הקפה שבלב העיירה המנומנמת. נכנסנו גם אנחנו לבית הקפה, שני זוגות, והופתענו לגלות שאנחנו הנשים היחידות. בחורף בתי הקפה כאן, כך מסתבר, זה עסק לגברים. אנחנו מתארחים בווילה נהדרת הצופה בו זמנית על שני מפרצים ציוריים, נהנים מהשלווה, מהזריחות המרהיבות העולות בכל בוקר מכיוון הים, ומארוחות גורמה נהדרות שמבשל לנו אישי היקר, שמיל, בכישרון ובאהבה. תשאלו מה צריך יותר מזה? כנראה ששום דבר…
על רקע כל הטוב הזה, אני רוצה להתייחס לסוגיה שבדרך כלל לא זוכה לתשומת לב מיוחדת: שמירת כשרות בחו"ל. ציבור שומרי הכשרות המטייל בעולם, מי יותר מי פחות, מכיר היטב את הקושי. עם זאת, אני מופתעת בכל פעם מחדש לגלות כמה מהר מוכנים כולם לוותר על ההנאות הקולינאריות הקטנות השמורות גם לשומרי כשרות, ולהתמסר לטונה וקרקרים.
אז הנה לפניכם 5 טיפים לשומרי כשרות המטיילים בחו"ל, כל הרוצה ליטול יבוא וייטול:
- להתגורר בדירה ולא במלון (נסו את Airbnb הוא לא מאכזב). בדירה יש מטבח ואפשר לבשל. זה גם הרבה יותר כיף ונותן חוויה מקומית ופחות תיירותית. זה לא אומר כמובן לעמוד כל היום במטבח, אתם הרי בחופש! זה מאפשר לטגן חביתה, לצלות בערב דג טרי שנקנה בשוק הדגים המקומי, לחתוך סלט, בקיצור – לאכול כמו בן אדם. סיר ומחבת אפשר להביא מהבית, זה לא נורא, או לקנות בסופר המקומי את הסוג הזול.
- מסעדות כשרות בחו"ל (חוץ מבניו יורק) הן בדרך כלל יקרות מאוד ולא טעימות. ראו הוזהרתם! אם אתם בכל זאת רוצים מסעדה – לכו לצמחוניות שאתם סומכים עליהן. מסעדות הודיות צמחוניות באירופה מאוד מקפידות.
- בקרו בשווקים המקומיים, יש כמעט בכל עיר או עיירה, ונסו את התוצרת המקומית: יוגורט, גבינות לבנות (יודעת שיש בעיה עם הקשות), דגים טריים, אורז, עדשים, ירקות ותוצרת חקלאית. אפשר להכין מזה מטעמים!
- על חומרי גלם אין צורך בחותמת. ההלכה, עד כמה שידוע לי, זה שיהיה כשר לא שיהיה עם חותמת. סוכר, מלח, קמח, ביצים, חלב (למי שלא מקפיד על חלב עכו"ם) יוגורט, פירות וירקות – כל אלו לא צריכים חותמת, הם כשרים מצד עצמם. לחם זה סיפור מורכב יותר, אבל אפשר בהחלט למצוא גם לחמים כשרים נהדרים, אם כי זה נושא הראוי לפוסט נפרד.
- הפכו את החיסרון ליתרון – ראו במגבלות הכשרות הזדמנות לחוויה קולינארית מסוג אחר, אם יש לכם/ן איזושהי סקרנות קולינארית, אתם יכולים להתנסות בחומרי גלם שלא הכרתם ולחוות לפחות חלק מהטעמים המקומיים. לא עוד קופסאות שימורים, מנות חמות וחמגשיות כשרות עם עוף ואורז שהפג תוקף שלהם בדצמבר 2019… גם לנו, שומרי הכשרות, מותר לאכול טוב בחו"ל!
ואם כל מה שהצעתי כאן לא שכנע אתכם, ואתם עדיין מתעקשים על הנוסחה הקולינארית/הלכתית ברוח ישראל סבא של טונה וקרקרים, אז יש לי בכל זאת טיפ קטן: אין שום צורך להיסחב עם קופסאות טונה מהבית. זה נורא כבד! בכל חור ובכל מכולת בעולם יש טונה סטארקיסט, לרוב אפילו יותר זול מאשר בארץ, אז למה לסחוב?…
דברים שרציתי לומר 